מבט מאקרו: הארנונה הכללית בשנת 2016 על ציר הזמן

עו"ד עדי מוסקוביץ ועו"ד טל יצחק אזרואל

הארנונה מתעדכנת מדי שנה לפי נוסחה קבועה (המכונה  "טייס אוטומטי")  והיא משקללת באופן שווה את שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן ומדד השכר הציבורי. בעניין זה כתבנו בעבר מספר מאמרי ביקורת על הנוסחה, הצבענו על הליקויים בה ואף ייצגנו את הארגונים העסקיים בקשר לכך מול הממשלה והכנסת (ראה למשל בקישור)

והנה שוב, כתוצאה מהנוסחה האוטומטית, תתייקר הארנונה בשנת 2016 בשיעור של 1.27%, לפי המדדים הבאים:

מדד המחירים לצרכן (בסיס 1951)

מדד השכר הציבורי

סה"כ שיעור העדכון לשנת 2016:    1.27% = 1.52% + (-0.25%)

  

שיעור העדכון בשנת 2016 ממחיש היטב את הבעייתיות שבנוסחה האוטומטית. בעוד שמדד המחירים לצרכן ירד ב- 0.25%, הארנונה דווקא מתייקרת בשיעור של 1.27%. מגמה זו נמשכת מזה שנים, כאשר להתייקרות על-פי הנוסחה האוטומטית מתווספים סקרי נכסים, מבצעים למיצוי פוטנציאל הגביה, שינויי שיטת חישוב, שינויי מדיניות, שינוי פרשנות, העלאות חריגות (באישור שרי הפנים והאוצר) וכן פסיקה בעייתית של בתי המשפט.

ואכן, לפי דוח מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שיעור חיובי הארנונה של הרשויות המקומיות מאז שנת 1997 עלה בכ- 160% (פי 2.6), כאשר מדד המחירים לצרכן עלה באותה תקופה רק ב- 50%. במספרים מוחלטים מדובר על עליה מסך חיובים של 10 מיליארד ש"ח בשנה לסך של כ-27 מיליארד ש"ח. חלק מהגידול מוסבר מתוספת שטחים בנויים ושטחי קרקע, אולם אין חולק כי גידול זה מסביר רק חלק קטן מהעליה הריאלית בהיקפי החיוב וכי רוב רובה של העלייה קשור בנוסחת העדכון, העלאות חריגות וסקרי נכסים. נעיר כי לדעתנו מדובר במספרים גדולים אף יותר, וזאת משום שנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינם מתייחסים לחיובים ותקבולים בגין חיובים רטרואקטיביים שלא נרשמו במועד הפקתם בספרי הרשויות המקומיות.

מבחינה גרפית התוצאה נראית כך:

תופעה זו של התייקרות ריאלית וחסרת פרופורציה של הארנונה עוררה את חמתם של הארגוניים העסקיים ובראשם התאחדות התעשיינים. בשנים האחרונות ניהלו אלה מאבקים מרים ועיקשים מול הממשלה והרשויות המקומיות. כתוצאה מכך צומצמו האישורים המוענקים ע"י שרי הפנים והאוצר להעלאות חריגות והוקשחו מאוד התנאים ושיעורי ההעלאה החריגה במקרים שבהם ניתן אישור חריג. לוחות הזמנים לאישור צווי הארנונה הוקדמו, הוכנסו תנאים המחייבים יותר שקיפות בביצוע שינויים בצווי הארנונה ובוטלה האפשרות לתת אישורים רטרואקטיביים לביצוע העלאות חריגות באותה שנת כספים.

הקווים המנחים שפרסם משרד הפנים לפני מספר ימים, בדבר בחינת בקשות להעלאות והפחתות חריגות  בארנונה, ממחישים היטב את שינוי המגמה: כך למשל נקבע כי בקשה להפחתה מלאה ושוויונית של הארנונה תאושר באופן אוטומטי. קביעה זו גרמה למחלוקת בין שר הפנים לשר האוצר, מאחר והיא מסיטה את הלחץ ממשרד הפנים לעבר ראשי הערים שעד היום נהגו לטעון כי ידיהם בהפחתת הארנונה כבולות. כמו כן הוגמשו התנאים להפחתת הארנונה ביחס לסיווגים ספציפיים ונקבע שככלל לא תותר העלאה חריגה בארנונה.

הנה כי כן, המאבק הציבורי במה שמכונה "עושק הארנונה" החל לשאת פירות. יחד עם זאת,  כפי שהוסבר קודם לכן, נוסחת העדכון האוטומטית היא גורם משמעותי ביצירת עיוותי המס הקשורים בארנונה. הבשורה המצערת היא שנוכח הכוח הפוליטי הרב של השלטון המקומי, יהא זה קשה מאוד לשנות את הנוסחה. עד אז משרדנו יעשה כמיטב יכולתו…