מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
סופיות השומה – ארנונה רטרואקטיבית
ראשי » סופיות השומה – ארנונה רטרואקטיבית

תיקון שומת ארנונה למפרע – המותר והאסור

מאת עדי מוסקוביץ, עו"ד

גם כשמדובר בתיקון שומה רטרואקטיבי ולא בהטלת ארנונה למפרע על-ידי מועצת הרשות המקומית, יש משקל נכבד לאינטרס ההסתמכות של הנישום. בטרם יותר תיקון שומה למפרע, מן הראוי לבחון האם הטעות שאותה מבקשת הרשות לתקן נגרמה בשל הטעייה מצד האזרח.

"חשיבות לא מבוטלת נודעת גם לשאלה האם קיימת כיום אפשרות לברר את העובדות לאשורן והאם הטעות נגרמה בשל הטעייה מצד האזרח. לדעתי, ככלל, רק במקרים מיוחדים יש הצדקה לערוך שינוי רטרואקטיבי של חיוב ארנונה. מן הראוי ששומת הארנונה תהיה קבועה ויציבה בהקדם האפשרי". כך פסק לפני מספר ימים בית המשפט העליון מפי כבוד השופט אנגלרד בע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה נגד עירית טירת הכרמל. בית המשפט פסל חיוב ארנונה רטרואקטיבי שעילתו תוספת למעלה מ- 1,000 מטרים רבועים לחיוב ותחולתו 7 שנים לאחור.

בפסק הדין בעניין ט.ט. טכנולוגיה נדונו מספר סוגיות בתחום הארנונה: שומה הנוקבת בשם האישיות המשפטית הלא נכונה, סמכותו המקבילה של בית המשפט לדון בעניינים המצויים בסמכות ועדת הערר לארנונה ושאלת סמכותה של הרשות המקומית לתקן שומת ארנונה באופן רטרואקטיבי. מדובר, אם כן בנושאים נכבדים וחשובים, אך בשל העובדה שרשויות מקומיות רבות שוקדות לאחרונה על סקרי נכסים ומדידות לצורך הפקת שומות אמת, מן הראוי להתעכב דווקא על הסמכות לתקן שומות ארנונה למפרע.

בפסק הדין בעניין ט.ט. טכנולוגיה מדגיש בית המשפט העליון את ההבדל בין הטלת שומה לתיקון שומה הנעשים באופן רטרואקטיבי. החבות בתשלום ארנונה קמה עם החלטת מועצת הרשות המקומית להטיל ארנונה ושומת הארנונה או דרישת הארנונה אינה יוצרת את נטל המס אלא רק עושה אותו בר-ביצוע. לענייננו די אם יאמר כי הטלת שומת ארנונה רטרואקטיבית אינה אפשרית מבחינה טכנית, שכן על מועצת הרשות המקומית לקבל החלטה על הטלת הארנונה לפני תחילת שנת הכספים. כמו כן, הטלת מס למפרע עומדת בסתירה לעקרון החוקיות ויש לצאת מנקודת ההנחה שהיא לא תעמוד במבחנו של בג"צ. לעומתה של הטלת הארנונה למפרע עומד תיקון שומת הארנונה הרטרואקטיבי (למפרע), זה החל על תקופות קודמות למועד עריכתו והמשמש כבסיס להתדיינויות משפטיות בלתי פוסקות.

על תיקון שומת מס באופן רטרואקטיבי חלים הדינים הנוגעים לתיקון וביטול החלטה מנהלית. הוצאת שומת הארנונה מהווה החלטה מנהלית מובהקת וככזו חלה עליה במשך שנים הלכת נכסי י.ב.מ. (ע"א 433/80), לפיה רשאית הרשות לתקן החלטה מנהלית אם מקורה בטעות טכנית משרדית או בחריגה מסמכות ובדרך כלל אינה רשאית לעשות כן מקום שמדובר בטעות שבשיקול דעת. לפני יותר משנה ניתן פסק הדין בעניין ע"א 975/97 עילבון נגד מקורות, שם הועתק מרכז הכובד לאינטרס ההסתמכות של הנישום. במקרה דשם נפסק, כי ידו של בית המשפט תהא קפוצה במתן רשות לתיקון שומות ארנונה באופן רטרואקטיבי, בין היתר משום הפגישה הקשה בעקרון החוקיות ובאינטרס ההסתמכות של הנישום בארנונה. בעניין ט.ט. טכנולוגיה הלך בית המשפט העליון צעד נוסף ויישם את שקבע בעניין עילבון על תיקון שטחים רטרואקטיבי של שומות הארנונה. בית המשפט חזר על הקביעה כי יש לתת משקל נכבד לאינטרס ההסתמכות של הנישום המכלכל את צעדיו בקפדנות. עוד נקבע, כי תיקון שטח הנכס לצורך הטלת ארנונה אינו אפשרי במקרה דנן הואיל והנישומה לא הטעתה את העירייה לגבי השטח והאשם בטעות אינו רובץ לפתחה. במקרה הנדון אף לא הוברר מקור הטעות, היינו האם הייתה טעות במדידה מלכתחילה, או שמא מדובר בשינוי בגודלם של השטחים המוחזקים במהלך השנים.

לפסיקת בית המשפט העליון חשיבות ראשונה במעלה לגבי ביצוע סקרי הנכסים והמדידות שעושות בשנים האחרונות הרשויות המקומיות. לא אחת מקבלים נישומים שומות מתוקנות באופן רטרואקטיבי שעילתן תיקון טעות בגדול השטחים המחויבים בארנונה. לעיתים הדבר נובע מתוספות בנייה שנעשו שלא כדין וללא היתר, ובמקרה כזה נראה כי תיקון השומה עומד במבחנים שנקבעו על-ידי בית המשפט העליון בעניין ט.ט. טכנולוגיה. לא כך כאשר מדובר בטעות אחרת שאין מקורה בהטעיה או מחדל מכוון של הנישום ובמקרים אלה לא יותר לתקן את השומה למפרע. כאן המקום לציין, כי לאור ההגנה על אינטרס ההסתמכות המשתקפת מפסיקתו של בית המשפט העליון, אין הבדל בין תיקון שומה הנעשה בתוך שנת הכספים עליה הוא חל, לבין תיקון שומת ארנונה המתייחס לשנות כספים קודמות. אלה כאלה פוגעים באינטרס ההסתמכות של הנישום ויש להניח כי לא יזכו לאישור בתי המשפט.

בהקשר האמור יש לציין כי דין שונה חל על תיקון שומות ארנונה למפרע ("פתיחת חיובים") הנעשה ביוזמת הרשות, לבין תיקון שומות הנעשה לבקשת הנישום. המדיניות הנוהגת, ובצדק, היא שאין זהות (סימטרייה) בין הרשות לבין הנישום. בנושא זה נראה שדמו של הנישום סמוק יותר מדמה של הרשות המקומיות והוא יזכה לעיתים קרובות יותר לפתוח את שומות הארנונה שלו כאשר מדובר בתיקון הנדרש לטובתו.

צרו קשר
News
  • ת"א (שלום ת"א) 57140-10-24 עיריית תל-אביב-יפו נ' נתיאל פולדיאן (נבו, 27.5.26)
    בית משפט השלום בתל אביב דן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה נגד בעל שליטה שחויב אישית בחובות ארנונה של חברה לפי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים. נקבע שאין מקום לביטול מחובת הצדק, שכן הנטל להוכיח פגם בהמצאה מוטל על המבקש וטענתו שלא התגורר במען ההדבקה לא נתמכה בראיה. עוד נקבע שהגנת הנתבע מפני עצם החיוב חלשה, שכן לסתירת החזקה הסטטוטורית עליו להניח תשתית ראייתית בדבר היעדר נכסי החברה. עם זאת, משקיימת לצד ההגנה החלשה טענת התיישנות קונקרטית לחלק ניכר מהחוב, בוטל פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות.
  • ע"א 53824-11-24 עיריית לוד נ' תמיר מאור (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קבע שבתביעות הנגשה שהסעד העיקרי בהן אינו כספי, התועלת לקבוצה היא עצם אכיפת ההנגשה, שאינה ניתנת לכימות כספי אמין. לכן דרך המלך לפסיקת גמול ושכר טרחה היא השיטה הגלובלית ולא שיטת האחוזים. בית המשפט הבחין בין הנגשה עודפת, שזיקתה לסעד ולקבוצה ישירה ועלותה יכולה לשמש בסיס לחישוב, ובין ייזום פרויקט ייעודי שזיקתו חלשה ותועלתו קשה לכימות. נקבע שאין לגזור גמול ושכר טרחה לפי שיטת האחוזים מעלות פרויקט ייעודי, משום שהדבר יוצר תמריץ מעוות לנפח את שווי ההסדר, ופרויקט כזה ראוי להישקל כשיקול אחד במכלול הגלובלי בלבד.
  • עע"ם 21188-05-26 המועצה המקומית מבשרת ציון נ' אדמונד ששון (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קיבל בקשת המועצה לעכב את ביצוע פסק הדין המחוזי, שהורה לה לתקן שומות ארנונה לאחר שנקבע כי חלק מהחוב התיישן. נקבע שעצם הגשת ערעור אינה מצדיקה עיכוב ביצוע, ושיש לשקול את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות במתן מעמד בכורה למאזן הנוחות. מאזן הנוחות נטה לטובת המועצה, שכן שינוי הרישומים עלול לפגוע בהליכי גבייה ובעיקולים שננקטו, ומשקל מכריע ניתן להסכמת התושב לעיכוב ולהיעדר נזק שייגרם לו.
  • ת"צ (ת"א) 15917-12-19 דלית טורובצקי נ' מי אביבים 2010 בע"מ (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תאגיד מי אביבים בגין חשבונות צריכת מים חריגה. נקבע שלא הוכחה עילת תביעה אישית, ושדוח הביניים של רשות המים משנת 2011 אינו עוד מקור נורמטיבי מחייב, משנתפס מקומו בכללי אמות המידה. עוד נקבע שהבקשה אינה מעוררת שאלות מהותיות משותפות לכלל הקבוצה, שכן בירור חוקיות הגבייה מחייב בחינה פרטנית, והמבקשים חויבו בהוצאות ריאליות בסך 128,775 ש"ח בהסתמך על הלכת גנות.
  • עת"מ (חי') 27088-06-25 איאד חמאדו נ' מועצה מקומית ג'דיידה-מכר (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דן בעתירת חבר מועצה ועורך דין שהתגלה כמחזיק בנכס מגורים ובמשרד בלא ששולמה בגינם ארנונה. נקבע שדרך המלך לתקיפת דרישת התשלום היא הליך השגה לפי סעיף 3 לחוק הערר, שכן טענות בדבר מועד תחילת ההחזקה, זהות המחזיק ושטח הנכס נמנות עם העילות שבחוק, ועל הרשות לדון בהשגה לגופה. עוד נקבע שמכתב הפחתת החוב מטעם מנכ"ל חברת הגבייה אינו הבטחה מנהלית מחייבת ואינו יוצר השתק, וששיקול ההסתמכות נחלש כאשר מדובר בנישום שלא שילם ארנונה כלל ושנכסיו היו "נעלמים" מבחינת החיוב.