• על מנת ליתן תוקף להודעת חדילה של רשות, על ביהמ"ש להיווכח כי היא אכן חדלה מהגביה בפועל, ולכן נקבעה מסגרת זמן בה תתבצע החדילה ויושבו הכספים שנגבו ביתר. לעניין הגמול ושכה"ט, בית המשפט קבע כי בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, ישנן 3 קבוצות שיקולים מנחות בקביעת גמול ושכ"ט – שיקולי תשומה, שיקולי תפוקה לקבוצה המיוצגת, ושיקולי הכוונה ציבורית (תצ (ב"ש) 39463-04-13 אריאל צלח נ' עיריית באר שבע).

• הפרשנות התכליתית הנכונה של סעיף 17 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, הנה כי אין לחייב בתשלום ריבית פיגורים לפי חוק הרשויות המקומיות (0.75% לחודש) בגין התקופה בה הכספים היו בידי הרשות כדין וטרם ניתנה כל החלטה של גורם מוסמך על-פי דין המפחיתה את החיוב. בגין תקופה זו יש לחייב את הרשות בתוספת תשלום הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לדיני ההצמדה והריבית הכלליים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה (תאק (ת"א) 987-02-13 אבן חי 1993 בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב יפו).

• נקבע, כבעבר, כי אין זה ראוי לועדה מקומית לתו"ב להגיש ערר על שומה מכרעת במשותף עם היזם, וכי היקף ההתערבות בחוות הדעת של השמאי המכריע מצומצם ביותר, למקרים בהם "מראה אחד הצדדים פגם או דופי חמור בשיקול דעתו של השמאי". כן נדחתה טענה להחלת סעיף 200 לחוק התו"ב (ערר (ת"א) 95032/11 מגדלי התמרים בע"מ נ' אבירם אליהו ומרגלית ו- 71 אחרים).

• סמכותה של ועדת הערר היא לבחון האם היטל ההשבחה הוטל כדין אם לאו, והאם נשלח לחייב בו על פי דין, מנגד, אין זה בסמכותה לדון בטענות הסתמכות, מצגים או הבטחה שלטונית (ערר (מרכז) 8128/12רוזן שרה ויעקב נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה פ"ת).

• אדם המנצל את הפטור מההיטל בחלקה אחת בהתאם להוראות סעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, לא יוכל להעביר את בעלותו בחלקה אחרת לבנו שייהנה בפעם נוספת בפטור מההיטל (עשא (פ"ת) 49828-02-13 גדעון ורדי נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה הוד השרון).

• נקבע כי אין בעובדה לפיה אישר מנהל הארנונה בעבר למערער פטור לנכס ריק כדי להעיד כי הנכס ריק גם כיום ואף אין בכך כדי למנוע ממנו לקבוע אחרת, אם כך הן העובדות (עמנ (ת"א) 36528-03-12 יעקב לב נ' מנהל הארנונה בעיריית תל-אביב – יפו).

• נקבע כי בהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון בפרשות רז, משואה וקופלביץ, דיני ההקפאה אינם חלים על הטלת ארנונה לראשונה, במיוחד כשמדובר באזור חדש שלא היה קיים קודם לכן. כי לא נדרש אישורם של השרים לכך, וכי העיריה אינה צריכה לפנות לשרים בכל בקשות לאישור בעניין זה. עם זאת, היות ובמקרה זה העיריה פנתה לשרים ואלו דחו את בקשתה , הכל מתוך מחשבה שגויה שדיני ההקפאה חלים על הטלת ארנונה לראשונה, והיות והעיריה התנהלה כלפי העותרת מתוך הנחה זו, הרי שאף שהסיווג 742 בצווי הארנונה של העיריה תקף ושריר כלפי כולי עלמא – ראוי להגביל את יישומו ביחסים שבין העיריה לעותרת בקשר ליתרות הקרקע של העותרת בכל הנוגע לעבר, וזאת עד לנקודת הזמן ממנה אין עוד הצדקה לעשות כן משיקולי הגינות ומניעות של הרשות (המשיבה) ומשיקולי הסתמכות של היחיד (העותרת) (עתמ (מרכז) 42998-11-11 פולק (אינטרנשיונל) בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית ראש העין).

• אין צורך בבחינת סיכויי התביעה להתקבל בכל עילות התביעה אם נקבע כי קיימת אפשרות סבירה שתתקבל התביעה לאותו הסעד באחת העילות (תצ (ת"א) 15961-03-11 אסי בן־ דוד נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ).

• ככל שנמנעה ועדת הערר מליתן החלטתה בנוגע לבקשה למתן ארכה למענה להשגה, בתוך תקופת שישים הימים הקבועה בחוק למענה מצד מנהל הארנונה, יש לראות ההשגה ככזו שהתקבלה, כאמור בחוק (עמנ (י-ם) 27590-11-11 עידן-עמותה לשירותים קהילתיים לקשישים בירושלים נ' מנהל הארנונה בעיריית ירושלים).

• כאשר הממשלה מזמינה מקבלן חיצוני שירותי בנייה או עבודות תשתית, הרי אותו גורם אינו "מחזיק" מטעם הממשלה. הוא אינו מבצע פעולות שלטוניות בשם הממשלה, אינו מעניק שירותים לציבור הרחב וכו'. העותרות הן גופים מסחריים המבצעות עבודות עבור ובהזמנת הממשלה ועל כן אינן נהנות מהפטור לפי פקודת מיסי העיריה ומיסי הממשלה (פיטורין) 1938 (עתמ (חי') 20811-03-13 דניה סיבוס בע"מ נ' מועצה מקומית מג'ד אל כרום).

• בית משפט השלום קבע בין היתר כי אין בהחלטת ועדת ערר לענייני ארנונה כדי להוות פסק דין חלוט היכול להוות השתק שיפוטי ומניעות משמדובר בגוף מנהלי מעין-שיפוטי, אשר דיני הראיות לפיהם הוא נוהג, אינם זהים לאלו של בתי המשפט (תא (ת"א) 3285-09-11 עירית תל-אביב-יפו נ' חלזון מתכת בע"מ).