• בין היתר נפסק כי אין להחיל את המונח "רחוב" על נכסים, לגביהם ניתן לאתר נהנה עיקרי מן הנכס, וזאת – גם אם נעשה בנכס שימוש נוסף על ידי ציבור בלתי-מסוים (ברמ 327/11 קו אופ פירות וירקות (רבוע כחול ישראל בע"מ) נ' מנהל הארנונה של עיריית ראשון לציון).

• כל עוד לא ניתנה חוות דעת שמאי מייעץ וטרם בוצעה החלטה סופית ביחס לסעד המתבקש בערר שעניינו הפחתת היטל ההשבחה, אין לראות בהכרעה בסוגיה משפטית ע"י ועדת הערר טרם מתן חוות דעת השמאי המייעץ כפסק דין חלקי לעניין ערעור ויש להמתין להכרעה סופית בערר (עמנ (י-ם) 30487-03-14אסדן ישראל בע"מ נ' ועדה מקומית לתכנון ירושלים).

• תשלום היטל כדין לא יכול להיות נזק כשלעצמו, אך המשיבה זכאית לפיצוי בשל כך שעקב מצג השווא של העירייה – לפיו לא חל על הנכס היטל השבחה – נמנעה מהמשיבה האפשרות לנהל מו"מ למכירתו על יסוד נתוני אמת (עא (חי') 12780-03-14 עיריית חיפה נ' ביאטריס שוומנטל צווקר).

• במצב בו לשון צו הארנונה אינה מסייעת לפרשנות מונח הקיים בו, נכון לקבל את הפרשנות המגשימה את מטרת המחוקק והמקלה עם הנישום (עו (י-ם) 55551-05-13 מנהל הארנונה מועצה מקומית הר אדר נ' אלון בן צור).

• התנאים המצטברים הנדרשים לחיובה של רשות ציבורים לקיים הבטחה שניתנה הם: נותן ההבטחה היה בעל סמכות לתיתה, הייתה לו כוונה להקנות לה תוקף ממשי, נותן ההבטחה הוא גם בעל יכולת למלא אחריה, ואין צידוק חוקי לשנותה או לבטלה. ראש העיר, כמו גם נבחר אחר, אינו יכול ליתן פטור/הנחה מארנונה. כמו כן נקבע שאין לראות בבעל דין שלא הזדרז להגיש תביעה – אך במהלך התקופה גילה דעתו לקבל המגיע לו – כמי שוויתר על תביעתו. עם זאת, אין לראות בבעל הדין שכנגד מעין "קופת חיסכון", ואין להתייחס לזמן החולף, על פי הלך רוח של "ממילא המונה פועל". בנסיבות שכאלה, ראוי כי ההתאמה של החוב הנומינלי לחלוף הזמן, תהיה על דרך של זקיפת הפרשי הצמדה ללא מרכיב של ריבית (תאק (ב"ש) 52177-01-12 עיריית ערד נ' אדוארד שרוסטר).

• הסמכות למתן צו אופרטיבי המורה על ביטול אישורי השרים אינה נתונה לבימ"ש זה, כך שהדבר מקטין את האפשרות שבימ"ש זה יוכל להיזקק לשאלת בטלות האישורים כאל שאלה עקיפה, תוך התייחסות לשאלה אם היתה הטעיה מצד המשיבה בפנייתה לשרים. בית המשפט השאיר בצריך עיון את השאלה האם יש להיזקק לסעדים המבוקשים לאחר פרק זמן כה ארוך, כאשר העילה היא טענה כי האישור שניתן על ידי שרי האוצר והפנים בשנת 1996 ניתן תוך הטעיה (תצ (ב"ש) 9090-01-12 עץ הדעת נגרות בע"מ נ' עיריית אשדוד).

• בית המשפט מיישם את הלכת אשדוד בונדד. הערעור התקבל והנכס סווג במלואו כמלאכה (עמנ (י-ם) 30894-11-13 עמאד מסלמאני נ' מנהל הארנונה בעיריית ירושלים).

• אין ליתן פטור מתשלום היטל השבחה לפי סעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, בגין "בניה או הרחבה של דירת מגורים", במקרים בהם קיימת דירת מגורים ששטחה עולה על 140 מ"ר באותם המקרקעין ולעניין זה, אין נפקות לשאלה האם מדובר בבניית יחידת דיור נפרדת או בהרחבה לדירה הקיימת (ברמ 6195/13 דפנה רביד נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים).

• ספק אם ניתן לבסס תובענה ייצוגית להשבה בהתבסס על טענת התיישנות וכשעסקינן בגבייה מנהלית של חוב שלכאורה התיישן, יש לערוך בירור פרטני לגבי כל נישום ולכן תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת (תצ (נצ') 820-05-13 אירינה מושאשווילי נ' עיריית נצרת עילית).

• כספי הארנונה אמורים לשמש לפעילות שמירה "רגילה" בעוד שאגרת שמירה יכולה לשמש לפעילות שמירה "מיוחדת". התובע לא הוכיח כי כספי האגרה שימשו למימון פעילות שגרתית, אולם יש להורות על השבת הסכומים שנובעים מהטעות בתחשיב שביסס את סכום האגרה (תמ (ת"א) 139-07 קבוצת התובעים נ' עירית נס-ציונה).

• על חובות שבפיגור בגין אספקת מים יש להחיל את הריבית לפי הכללים ולא לפי חוק הריבית ללא קשר לזהות ספק המים (תמ (חי') 7166-09-12 שי שורני נ' עירית נהריה).

• באופן חריג, היות והעיריה לא נקטה הליכי גביה באופן סדיר ושוטף ללא כל סיבה מבוררת המצדיקה הימנעותה מלעשות כן עד כה, מתקבלת הבקשה לעיכוב הליכי גביה עד להכרעה בערר הביוב (וע (חי') 1016/07 מוני עזורה נ' מועצה מקומית זכרון יעקב).

• סמכותם של בתי המשפט לעניינים מקומיים בשטחי יהודה ושומרון לדון בעניינים הנובעים מתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), תשמ"א- 1981 אינה סמכות ייחודית (הפ (י-ם) 28331-10-13 יהונתן צדוק נ' מועצה אזורית מטה בנימין).

• רשות מקומית רשאית לתקן הודעת דרישה לתשלום היטלי פיתוח שנשלחה לנישום, בעקבות טעות טכנית שנתגלתה לאחר שנים רבות בחישוב סכום ההיטלים (עתמ (חי') 12559-07-12 מפרם בע"מ נ' עיריית קרית ביאליק).

• ההשבחה בגין הכללת הזכויות המותנות בתכנית היא השבחה אחת כוללת המהווה את אירוע המס אך מימושה הוא דו-שלבי. את ההשבחה בכללותה יש לחשב נכון למועד תחילת התכנית שבמסגרתה נכללו הזכויות המותנות. ככל שיבקש הנישום לממש את ההשבחה בגין הזכויות המותנות, ישלם היטל בהתאם למידה שבה מנוצלת ההשבחה בפועל. אם מכר הנישום את המקרקעין טרם אושרו הזכויות המותנות בפועל, ישלם היטל חלקי בהתאם לעליית השווי שנגרמה עקב הכללת הזכויות בתכנית. ככל שיבקש הקונה לממש את "יתרת ההשבחה" כתוצאה מאישורן של הזכויות המותנות הלכה למעשה, יהא עליו לשלם היטל חלקי המשלים לשיעור ההשבחה הכוללת (רעא 3002/12 הועדה המקומית לתכנון ובניה גבעתיים נ' אליק רון).

• הסכם פשרה בין הרשות לנישום, הקובע חלוקת השטח בנכס לסיווגים שונים בהתאם לעמדות המנוגדות של הצדדים, עמדות שטרם הוכרעו על ידי הגוף המוסמך לכך, מהווה הסכם מחייב, גם אם הוא אינו חתום על ידי ראש העיריה, אלא רק על ידי גזבר העיריה ומנהל הארנונה. כמו כן, המועד הקובע לעניין השתחררות מההסכם הוא מועד חתימת ההסכם, כמו כן, בהיעדר ציון תקופת זמן בהסכם, נראה כי תקופת זמן של שנתיים מאז חתימת ההסכם הינה תקופה קצרה שאינה מצדיקה השתחררות מההסכם בלא נסיבות המצדיקות זאת כשינוי נסיבות חיצוני (עתמ (ב"ש) 30367-02-14 מדינת ישראל נ' עירית אילת).

• יישום הנחיית היועמ"ש בעניין הליכי גביה מנהליים (הפ (ת"א) 35758-11-13 שלמה דהרמה אוסדון נ' עיריית תל-אביב-יפו).