• נדחתה על הסף בשל היעדר סמכות עניינית, בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה כנגד עיריית ת"א ותאגיד המים העירוני מי אביבים בטענה שהסכם הגביה שנכרת בין המשיבות אינו חוקי. נפסק כי מדובר בתביעה נגד רשות שעילתה החלטה של רשות כאשר הסעד המבוקש הוא פיצויים או השבה ומשכך, בהתאם לסעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, הסמכות נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים. תצ (ת"א) 13076-01-14 עדי ליבוביץ' נ' עיריית תל־אביב-יפו

• בהתקיים מספר נסיבות מצטברות, תהא העירייה רשאית לערוך בדיקה יסודית באשר לזהות המחזיק בנכס, כאשר לאור תוצאותיה של אותה בדיקה, תהא רשאית היא לשנות את שם המחזיק בנכס וזאת גם מקום שבו לא התקבלה הודעה על חדילת חזקה ומבלי שהחזקה בנכס הוחזרה באופן פורמאלי לבעליו. עם זאת, לא היה מקום בנסיבות העניין להשית חיוב רטרואקטיבי – על אף ההשלכה האפשרית שלפיה ככל שהשוכר לא יסלק את חוב הארנונה בגין תקופת החיוב הרטרואקטיבי העירייה – ובעקיפין תושבי העיר – הם שיאלצו לשאת בחוב ארנונה בסכום לא מבוטל – שעה שהעירייה ידעה כי השוכר אינו משלם ובחרה שלא לדווח על כך למשכיר, ומנגד, לא הוכח כי המשכיר ידע ו"עצם את עיניו".(עתמ (ת"א) 55444-06-13 חברת חלקה 109 בגוש 7107 בע"מ נ' עיריית תל-אביב-יפו)

• נפסק כי המצב המשפטי לאחר תחילת פעילותו של התאגיד הוא שככלל אין לעירייה סמכות להוציא דרישת תשלום להיטל ביוב. בהתאם, אין לועדת הערר סמכות להיזקק לערר כנגד תאגיד, והליך הערר לפי חוק הביוב, וועדת הערר, בטלים, כל זאת, למעט לגבי דרישות תשלום אשר העירייה הוציאה בתקופת טרום-התאגיד, אזי יש לבדוק, בכל מקרה לגופו: האם מדובר בדרישת תשלום "ותיקה", אשר על פי נסיבותיה המהותיות אמנם היתה בסמכות העירייה, ואזי יש לועדת הערר סמכות לדון בערר עליה; או שמא מדובר בדרישת תשלום שהוצאה על ידי העירייה במועד שבו באופן "פורמלי" עדיין היתה מוסמכת להוציאה, אך במישור המהותי כבר העבירה העירייה את מערכת הביוב אל התאגיד, והוא עמד להתחיל בפעילותו. במקרה מהסוג השני, אפשר שהערכאה שתדון בעניין תמצא שאין להכיר בסמכותה של העירייה להוציא את דרישת התשלום שהוציאה. ער (נת') 102-09 ישיר חברה למוצרי חשמל 1983 בע"מ נ' עיריית חולון.

• פרשנות מועד המימוש כנקודת הזמן להטלת החיוב בהיטל השבחה מכוח סעיף 1(א)(3) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965, לאור תכליתו של היטל ההשבחה, מחייבת כי המבחן הרלוונטי לקביעת מועד המימוש הוא מבחן הגורם הזכאי להנאה מהמקרקעין כדין בעליהם, זה אשר נהנה מהשבחתם וראוי כי ישתף את הקופה הציבורית בהון זה, ואין לפרש את המונח "העברה" שבסעיף כמבטא העברה קניינית פורמאלית דווקא.
  (עמנ (נצ') 20947-06-14 חברת מבני תעשיה בע"מ נ' ועדה מקומית לתכנון מגדל העמק).

• עצם הגשת עתירה מהווה גם מיניה וביה בקשה לדון בטענת "איני מחזיק" בהתאם לסעיף 3(ג) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית). כמו כן, במקרה דנן התקיימו אותן נסיבות חריגות שחייבו את המשיבה לבדוק מי החזיק בנכסים האחרים, ואי עמידתה בחובה זו עולה כדי רשלנות. (עתמ (ת"א) 7610-12-13 חיים עזריה נ' עיריית תל אביב- מנהל הארנונה).

   

• יש ליתן תוקף להסדר החוב משנת 2005 אשר נכרת בין העותר למשיבה, על אף הפגמים בכריתתו, באופן שהסדר החוב מחייב את המשיבה והמשיבה אינה רשאית לנקוט בהליכי גבייה בגין החובות שהצטברו לחובת העותר עד הסדר החוב.
  (עתמ (חי') 29222-03-13 סעיד נמר עתאמנה נ' עיריית באקה אלגרבייה).

• נדחתה תביעת העירייה לתשלום חובות ארנונה ואגרת מים כנגד המערער עקב שיהוי ונזק ראייתי שנגרם בעטיו.
  (עא (ת"א) 29482-12-13 מרדכי אייזנברג נ' עיריית בני-ברק).

• התובעת עקפה את סמכותם הייחודית של מנהל הארנונה, ועדת הערר ובית המשפט לעניינים מינהליים, באמצעות הגשת תובענה זו, ויצרה מנגנון גבייה חלופי, ללא הוצאת שומה, ללא מתן אפשרות של השגה וללא חוב בר גבייה. אשר על כן, חוב הארנונה נשוא התובענה אינו "בר ביצוע" כלפי הנתבעת, ויש להורות על מחיקת התובענה. (תא (ת"א) 14311-08-13 עיריית תל-אביב נ' אלון ריבוע כחול ישראל בע"מ).

• מקרה בו נכס שוחרר ללא תמורה לאחר שהמדינה החזיקה בקרקע ובתקופה זו הושבח הנכס, הוא מקרה מובהק בו נכון שהנהנה ישתתף עם הציבור בהנאתו וישלם היטל השבחה. (ערר (י-ם) 470/13 חיירי עבד אל רחמן נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה הראל).