מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
פיצוי בגין ירידת ערך מקרקעין והפקעות בשל תוכנית המטרו
ראשי » פיצוי בגין ירידת ערך מקרקעין והפקעות בשל תוכנית המטרו

פיצוי בגין ירידת ערך מקרקעין והפקעות בשל תוכנית המטרו

מאת עו"ד סלעית קולר

משרד מוסקוביץ, אזרואל- עורכי דין

התוכנית להקמת ובניית רכבת תחתית (להלן "המטרו") היא תוכנית המוגדרת כתוכנית לבניית "תשתית לאומית". החזון של התוכנית היא שיפור איכות החיים בישראל, באמצעות בניית מערכת הסעת המונים יעילה מתחת לפני האדמה, שתקשר בין כל הערים במרכז באזור גוש דן. לצד חזון זה, תהליך ההקמה והבניה כרוך בפגיעה קשה בזכויות קנייניות (מקרקעין) של עשרות אלפי בעלי קרקעות בתחום התוכנית,  פגיעה שלא בהכרח יתקבל פיצוי בגינה, ואם יתקבל – שוויו יכול להיות נמוך מערך הפגיעה עצמה.

בתוכניות מסוג זה, הכרוכות בפגיעה במקרקעין, ישנם הליכים להגשת תביעות לפיצויים. ההליך המשפטי להגשת תביעת פיצויים הוא הליך דו-שלבי: בשלב ראשון, ניתן לתבוע על ירידת ערך המקרקעין, תביעה המתיישנת בתוך 3 שנים ממועד אישור התוכנית הפוגעת (כפי שיוסבר להלן), ואילו את הפיצוי בגין ההפקעה ניתן לדרוש 7 שנים לאחר ביצוע ההפקעה בפועל.

תביעות בגין ירידת ערך המקרקעין

ביום 11.7.2022 אושרו שתי תוכניות להקמת ובניית המטרו: הראשונה, תת"ל 101/א, המתייחסת לבניית החלק הדרומי של המטרו עבור קו M1, המתוכנן לעבור ברשויות תל אביב-יפו, חולון, ראשון לציון, נס ציונה, רחובות, גזר, קרית עקרון, ברנר, באר יעקב, רמלה, לוד ועמק לוד; והשנייה, תת"ל 103, המתייחסת להקמת ובניית קו M3 כולו, המתוכנן לעבור ברשויות אזור, גבעת שמואל, אור יהודה, קרית אונו, רמת השרון, תל אביב יפו, בת ים, הרצליה, חולון, פתח תקוה, רמת גן. התוכניות אושרו לאחר שהסתיים שלב ההתנגדויות לתוכניות אלו.

במסגרת התוכניות שאושרו, שונו ייעודים של קרקעות בשטחי התוכניות מייעודים שונים, כגון מגורים, תעשיה, ציבורי או חקלאות – לייעוד של "דרך ציבורית", "תחנת תחבורה ציבורית", "מתקנים הנדסיים", "שטח לתפעול מסילה", ועוד. כתוצאה משינוי הייעוד נפגע ערך המקרקעין, שלא ניתן לעשות בהם את השימוש לפי הייעוד הקודם, בהתאם למגבלות שהוחלו עליהם מכוח  התוכנית הפוגעת.

לא רק מקרקעין שנמצאים בגבולות התוכנית נפגעו, אלא גם מקרקעין בשטחים גובלים לשטחי התוכנית, וזאת מאחר ויתכן ותהיה בהם פגיעה עקיפה בשל השימוש שיעשה בקרקעות שבתוכנית. למשל, באזורים בהם מתוכננות להיבנות תחנות מעל הקרקע, יתכן מאוד שתהיה פגיעה בשימוש שניתן לעשות במקרקעין סמוכים או שתהינה פגיעות של מטרדי רעש, לכלוך וכדומה.

בגין נזקים למקרקעין הנובעים מהתוכנית, בין אם הם נזקים ישירים או עקיפים, ניתן להגיש תביעות לפיצוי בגין ירידת ערך. הקושי הוא שעל פי חוק התכנון והבניה, מועד ההתיישנות לתביעות הללו הוא מצומצם ביותר וקבוע ל-3 שנים ממועד האישור. כלומר, בתוכניות שאושרו עד כה, המועד האחרון להגשת תביעות למתן פיצויים בגין ירידת ערך המקרקעין הינו עד ליום 10.7.2025.

בעלי קרקעות הנמצאים בשטחי התוכניות שאושרו חייבים להזדרז ולבדוק משפטית את מצבם. כן עליהם לבחון שמאית את היקף הנזק שנגרם להם, אם בכלל. יש לשים לב ולקחת בחשבון בעניין זה כי קיימת אי ודאות רבה בנוגע לפרטי התוכניות שאושרו, כך שבמקרים רבים יהיה קושי לקבוע מה היקף הנזק שנגרם. ראשית, האם עצם חפירת המנהרה בעומק כה רב באדמה, אכן יוכר כפגיעה במקרקעין, אם בדיעבד ניתן יהיה להחזיר את השימוש המקורי לקרקע? שנית, לאור התוכניות של המדינה להעניק זכויות רבות של בניה בשטחים שמעל תחנות הרכבת ואזורי התחזוקה והתפעול של המטרו (ה"דיפו"), בכפוף להשתתפות בהוצאות, האם יינתן פיצוי בגין קרקעות אלה אשר לכאורה יכול להיות שתצאנה מושבחות כתוצאה מהתוכנית?

בנוסף, החוק והפסיקה יצרו מנגנונים שצמצמו מאוד את הזכות לקבלת פיצוי בגין ירידת ערך. לכן חשוב  מאוד להסתייע בעורכי דין הבקיאים בתחום בכדי להכין תביעות אשר תאפשרנה לקבל פיצוי גדול ככל האפשר, ולא להסתפק בחוות דעת שמאית.

תביעות בגין הפקעה

ההפקעה היא הקניה כפויה של מקרקעין לרשות, לרוב באמצעות רכישת הקרקע או פיצוי לבעלי הקרקע, אך לפעמים גם ללא פיצוי כספי. ההודעה על הכוונה להפקיע היא השלב הראשון שלאחריו נערך פרוטוקול הפקעה, עם סימון השטח המופקע וגידורו\ כאשר בסוף ההליך מועברת הבעלות על המקרקעין לידי המדינה. ההפקעות לטובת מערך המטרו הן ברובן הפקעות בגין עבודות שיש לבצע מעל הקרקע לבניית תחנות, פירים לאוורור, עבודות עבור הדיפו, שטחי התארגנות להצבת מכונות הכרייה ועוד. עבודות אלה מחייבות פינוי נכסי מקרקעין לאורך התוואי.

שלב ההפקעות מתחיל לאחר אישורה הסופי של התוכנית. בתוכנית המטרו, בשלב הראשון יופקעו קרקעות בישובים שבמרכז התוכניות לטובת הקמת קו M1 וקו M3. בימים אלה יצאה חברת נתיבים עירוניים (נת"ע) כ-  11,000 הודעות על הפקעת נכסים לבעלי נכסים של קרקעות בערים תל אביב, פתח תקווה, חולון, בת ים, אור יהודה, קריית אונו וראשון לציון.

ההפקעות מעצם טיבן הן פגיעה בזכות הקניין, זכות אשר חוסה תחת ההגנה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הפגיעה בזכות זו צריכה לעמוד בכללים של מטרה ראויה, הפעלת שיקול דעת של הרשות , נחיצות, התאמת המקרקעין למטרה, סבירות ומידתיות תוך הקטנת הנזק, תום לב ובהעדר שיקולים זרים וללא אפליה, חוקיות מטרת ההפקעה וחוקיות הליך ההפקעה. בנסיבות אלה מומלץ מאוד להעביר את הודעת ההפקעה לבחינת עו"ד וכן לוודא כי עוה"ד משתתף גם בהליך ביצוע פרוטוקול ההפקעה.

הפיצויים על ההפקעה יכולים להינתן לאחר ההפקעה עצמה ואינם מהווים תנאי לעצם ביצוע ההפקעה, וזו גם הסיבה שהליך הפיצוי במקרה של הפקעות הוא דו שלבי. בשלב הראשון תובעים על ירידת הערך עצם שינוי הייעוד של המקרקעין בתוכנית, תביעה המוגבלת ל- 3 שנים ממועד אישור התוכנית כאמור לעיל – ופיצויים בגין ההפקעה עצמה, אשר מתבררים לאחר ביצוע ההפקעה. גובה הפיצוי להפקעה צריך לקחת בחשבון פיצוי על המחוברים מעל הקרקע, פיצויים על נזקים אחרים שההפקעה גורמת בגין הפסד דמי חכירה, פיצויי על נזקים שנגרמו לשימוש בקרקע גובלת וכדומה. החוק מאפשר לבעלי הקרקע לקבל גם החזר הוצאות הקשורות להפקעה.

גובה הפיצוי נקבע בחוות דעת של שמאי מכריע, שימונה על ידי המדינה עד 90 יום ממועד מתן הודעה על ההפקעה. על חוות הדעת הזו ניתן להגיש השגה בדרך שתפורסם לוועדת השגות ייעודית. ככל שיש מחלוקת על גובה הפיצוי, הפיצוי בגובה של השמאות ישולם בתוך 90 יום ממועד ביצוע העברת הקרקע לבעלות המדינה, והמחלוקת על יתר הפיצוי תמשיך להתנהל לאחר מכן.

בדיקת ותקיפת חוות דעת השמאי המכריע נעשית הן מהבחינה המשפטית והן מהבחינה השמאית. אין להסתפק בבדיקת חוות הדעת על ידי שמאי בלבד, כיון שישנם טיעונים משפטיים לתקיפת חוות דעת ששמאי לא יכול להתייחס אליהם. לכן, קיימת חשיבות רבה לשיתוף של עו"ד מוקדם ככל האפשר בהליך, בין היתר כדי שניתן יהיה  לפקח על ההליך וחוקיותו, לבדוק את חוות הדעת הן לגבי רכיבי השומה והן לגבי החישוב, להמליץ על דרכי ולייצג בהתנגדות לשומה או לנהל מו"מ על הגדלת הפיצוי.

הנה כי כן, לצד החזון אשר מביאה עימה תוכנית המטרו, היא מעלה בהכרח סוגיות כבדות משקל הכרוכות בפגיעה בזכויות קנייניות. במאמר זה הבאנו בפניכם את תמצית הדברים. אם וככל שנפגעתם או שאתם סבורים שאתם עלולים להיפגע, זה הזמן להיוועץ ולבחון את הזכויות והאפשרויות העומדות לכם והמועדים הקבועים לכך.

צרו קשר
News
  • ת"צ (חי') 25737-12-25 אילן מירילאשוילי נ' עיריית אור עקיבא (נבו, 26.6.26)
    בית המשפט אישר הסתלקות מתוגמלת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שעניינה הטלת כ-15 עיקולי בנק מקבילים בגין אותו חוב אגב חיוב אגרת עיקול בעבור כל אחד מהם. במסגרת ההסדר התחייבה העירייה למתווה גבייה מדורג, ובו צמצום מספר העיקולים בסבב הראשון לחמישה בנקים. נקבע כי ההליך הניב תועלת עתידית לציבור החייבים, ואושרו גמול בסך 1,500 ש"ח ושכר טרחה בסך 12,500 ש"ח.
  • עמ"נ (ת"א) 82356-11-25 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב נ' זוהר ברנט ואח' (נבו, 25.6.26)
    בית המשפט דחה ערעור על אופן חישוב הפטור מהיטל השבחה בפרויקט תמ"א 38 במסלול חיזוק, ואישר מימוש גמיש של התמריץ בין מפלסים שונים. נקבע כי אין מדובר בניוד אסור בין תמריצים, אלא באופן מימושו של תמריץ אחד שהיקפו אינו שנוי במחלוקת. סעיף 11 לתמ"א 38 והוראת הפטור שבסעיף 19(ב)(10)(ב) לתוספת השלישית עוסקים בהיקף הזכויות ולא במיקומן הפיזי במבנה, ולכן פרשנות ועדת הערר סבירה ואין להתערב בה.
  • עמ"נ (י-ם) 74829-11-25 ג'וינט ישראל נ' מנהל הארנונה של עיריית ירושלים (נבו, 24.6.26)
    בית המשפט קיבל ערעור על שינוי סיווג מבנה המטה מ"סיווג 20" הכולל הקדשות ל"סיווג 2" של משרדים ומסחר, שהגדיל את החיוב פי 3.2 בלא שינוי בפעילות. נדחתה עמדת מנהל הארנונה שלפיה אין הקדש בהיעדר שטר הקדש, שכן המערערת התאגדה בשנת 1974 מכוח פקודת ההקדשות לצרכי צדקה, ואין להחיל עליה את חוק הנאמנות, התשל"ט–1979, שנחקק אחריה. נקבע בין היתר כי חברה לתועלת הציבור הרשומה אצל המפקח על ההקדשות היא הקדש, ושטר הקדש אינו נדרש, מה גם שהמערערת הוקמה לפי הדין הקודם.
  • ת"צ (מרכז) 41897-06-22 טארק חרזאללה נ' יוסף אג'באריה (נבו, 23.6.26)
    בית המשפט נעתר לבקשת צד שלישי לעיין בתיק בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תאגיד המים מי עירון, אף שהדיון בתיק הסתיים. נקבע כי התאגיד, שהתנגד לעיון, לא הצביע על טעם ממשי המצדיק את מניעתו. התאגיד רשאי להגיש עד 1.7.2026 עותקים מושחרים של כתבי הטענות בלא שמות הצרכנים, ואם לא יוגשו — ייפתח התיק לעיון ביום 2.7.2026.
  • רע"א 88373-02-26 טי.אפ.סי. למסחר ותעשייה בע"מ נ' בית המכס אשדוד (נבו, 23.6.26)
    בית המשפט העליון קיבל ערעור על הוצאת מסמכים מתיק הראיות בשל אי-גילוים. נקבע כי תקנות 57–58 לתקנות סדר הדין האזרחי הפכו את הגילוי והעיון לחובה אוטומטית, אך אין בכך כדי לפגוע בחופש הצדדים להסכים, במפורש או במשתמע, לוותר על ההליכים. משאף צד לא קיים אותם, ראה בית המשפט ויתור הדדי ולא הפעיל את הסנקציה שבתקנה 60. נקבע כי צד המבקש לכבול את יריבו לרשימת מסמכים חייב לעמוד על קיום ההליך.