תמצית פסקי דין מאי 2021

1. עת"מ (מרכז) 2588-08-20 אהרון ואח' נ' עיריית רחובות ואח' – העיריה אינה יכולה לגבות היטלים בגין תוספת עבודות בסמוך לנכס או בגין רכיב הבניה במגרש, לאחר שהוכח באמצעות תחשיבים (שלא נסתרו) כי תשלום הוצאות הפיתוח הינו מעבר לעלות ההיטלים, וכן רמ"י הצהירה כי הפרויקט הוקם בשיטת "תקציב לפרויקט"; מול חזקת התקינות המנהלית של הרשות עומדת חזקת חד פעמיות ההיטל; הסכם פשרה של נישום אחר, אינו מחייב נישום שהחליט לנהל את ההליך שלו; נדחתה טענת שיהוי של 8 חודשים, מאחר שהעותרים פעלו מיד עם קבלת החיוב, לקבלת תשובות מהרשות ומרמ"י, ומיד כשהתברר שהרשות עומדת על תשובתה – הוגשה העתירה.

2. עת"מ (ת"א) 46947-08-20 הרצליה מדיקל סנטר בע"מ נ' עיריית הרצליה – תכלית תקנות הארנונה הייתה להיטיב עם נישומים שהפסקתם הופסקה/נעצרה בגלל הוראות המדינה; חניון צריך להיות פטור מארנונה, במסגרת תקנות הארנונה, מאחר שהוא אינו נכס אחר, כמשמעו בתקנות; בית חולים פרטי הינו נכס אחר, שאינו מופיע ברשימת החריגים של תקנה 5(א) לתקנות הגבלת הפעילות, ולכן אינו זכאי להנחת הקורונה (הערה של משרדנו – הקביעה ההפוכה היא הנכונה).

3. ע"א (חיפה) 55342-09-20 ג.ר.ה. החזקות וניהול בע"מ נ' עיריית חיפה – לערכאת ערעור הזכות להחליט האם החלטה קמא נתנה בחוסר סמכות עניינית; דיון בנושא "איני מחזיק" בבימ"ש השלום, במקום בבימ"ש מחוזי לעניינים מנהליים, הינו פגם היורד לשורשו של עניין ועל כן מצדיק ביטול פס"ד; עמידה על טענת חוסר סמכות של בימ"ש, במהלך הדיון מהווה חרב פיפיות שעה שמנסים להסתמך על פסק הדין, בסופו של יום; הוחלט ברוב דעות, שמאחר ופס"ד שמא ניתן בחוסר סמכות, ובשל העובדה שבימ"ש קמא ידע שאין לו סמכות, הרי שלמרות הדיון והבירור הענייני שניהל בעובדות – פסק הדין מבוטל.

4. עת"מ (חי') 15451-12-20 י. סלומון עבודות קידוח בע"מ נ' עיריית חדרה – שטח חקלאי שאושרה לו תכנית מתאר, אבל טרם אושרה לו תכנית כוללנית – לא ייחשב כ"שטח חקלאי" לעניין פטור מהיטל; גם כאשר זיקת ההנאה רופפת, יש לשלם את ההיטל, בשל ההנאה שתקום ממנו בעתיד.

5. ע"א (חי') 61789-11-20 חברת גב-ים לקרקעות בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל – בהתאם לבג"צ חולון, הרשות רשאית לחייב רק בגין אשפה "עודפת", אך הדבר צריך להיות מעוגן בחוק העזר; אין די באבחנה הבסיסית של "אשפה" ו"פסולת" כדי לאפשר לרשות שלא לפנות את הפסולת; מאחר ובחוק העזר קיימת חובה על הפרדה בין האשפה לפסולת המפעל, ומאחר והנישום לא הפריד ביניהם – לא קמה לרשות החובה לפנות את הפסולת; הוצאות שנקבעו בבימ"ש שלום בגובה של 100 אלש"ח נקבעו כחורגות מהסביר.

6. ערר (ת"א) קיווי מעבדות תוכנה בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו – עצם העובדה שלא הוצג דו"ח כספי, לא יכול להוות עילה או נימוק מכריע לדחיית בקשה לסיווג של בית תכנה, במיוחד כאשר כבר הוצג בעבר, וכאשר הוא לא התבקש באופן מפורש; כאשר מנהל הארנונה מתקשה לסווג נכס, עליו ליזום בדיקה מקצועית ומעמיקה בעניין; נדחתה טענה שהעוררת משרתת את חברת האם בחו"ל, שכן הוכח שהמוצר משווק בחו"ל ללקוחות שונים; אין חובה להציג רקע אקדמי של העובדים; נדחתה טענת המשיב ששימוש במשווק אחד בחו"ל וללא מכירת המוצר בנכס מהווה מתן שירותים; נדחתה טענת המשיב כי יש לשלול את האפשרות שהמוצר יוצר בהתאם לדרישות ספציפיות של לקוח, כדי שניתן יהיה להגדיר העסק כבית תכנה.

7. עע"מ 20/20 עיריית טבריה נ' התאחדות המלונות – טבריה‏ – נדחתה טענה שהעיריה לא יכולה להסתמך על בג"צ חולון ותחשיב פנימי לחיוב בגין אשפה עודפת, מהטעם שבחוק העזר הישן יש הוראה המאפשרת לעיריה לחייב מפעל בפינוי הפסולת; בית מלון הינו "מפעל" מאחר והוא בית עסק המייצר כמות גדולה של פסולת; ההבחנה בין פסולת לאשפה אינה לשונית-פורמליסטית, אלא מהותית-תכליתית, ועל כן אשפה שמיוצרת בבית עסק הינה פסולת גם כאשר מדובר בשיירי מזון.