לקוחות יקרים,
תקופת הקורונה מציבה בפני כולנו אתגרים לא פשוטים. היום, ניתן לומר במידה רבה של וודאות שאתגרים אלה ילווו אותנו לאורך זמן. בכלל זה, אנו נדרשים להתמודד עם אתגרי הארנונה ויתר התשלומים המשולמים לרשויות המקומיות.
אמת, המחוקק הסדיר פטור מארנונה לתקופה מוגבלת לחודשים מרץ עד מאי, ואף צפוי ככל הנראה פטור לתקופה נוספת, אך נראה כי הרשויות המקומיות במקרים רבים מערימות קשיים במתן הפטור. אף לא ברור עדיין האם הפטור הנוסף יהיה אף הוא פטור גורף לנכסים, או שמא יותנה בתנאים אשר הנישום ישא בנטל להוכיחם.
עם זאת חשוב לזכור כי "הקורונה" יצרה מצב המאפשר במקרים רבים העלאת טענות ארנונאיות שאינן קשורות בתקנות.
כמו כן, בעקבות הגידול באחוזי האבטלה נוצר במקרים רבים בסיס לטענת פטור ארנונאית, בין היתר למפעלים חדשים בתחום הרשות. אתם מוזמנים לפנות אלינו להתייעצות בקשר לכך, אם העניין רלבנטי לגביכם.
ואם לא די בקשיים אלה, ברשויות מקומיות רבות נערכים סקרי נכסים במסגרתם משיתה הרשות המקומית חיובים רטרואקטיביים לתקופה של 7 שנים לאחור בתוספת ריבית חריגה. כך גם לגבי חיובי היטלי פיתוח יזומים, המושתים בעיקר על גופים אשר נחשבים "כיס עמוק" .
לכל זאת מתווספת מגמה מדאיגה מאד של בית המשפט המתירה לרשות מקומית השתת חיובים, גם במקרים אשר בעבר נחשבו מחוץ למסגרת המותר.
בניוזלטר זה בחרנו להביא דוגמא לכך, המוצאת ביטויה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר התיר לרשות המקומית להשית חיוב רטרואקטיבי בארנונה על עמותה אשר הוכרה כזכאית לפטור חלקי מארנונה. אנו סבורים כי פסק הדין שגוי מעיקרו וחורג מהגבולות הברורים אשר נקבעו בפסיקת בית המשפט העליון ביחס לחיוב רטרואקטיבי. אנו עוקבים בדריכות אחר הערעור שהוגש על פסק הדין.
עם זאת, מגמה זו מחדדת בעוצמה את הצורך בבדיקת החיובים, לא כל שכן כאשר מדובר בחיובים רטרואקטיביים או יזומים. אנו חוזרים על ההמלצה הקבועה שלנו – לבדוק, להתייעץ ולנקוט בהליך המתאים ובמועדים שנקבעו בחוק.
כתמיד, מצורפת גם סקירת הפסיקה האחרונה.
קישורים שימושיים
חיובי רטרואקטיבי בארנונה – מגמה מדאיגה של בתי המשפט המחוזיים לאשר חיובים רטרואקטיביים, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון
בית המשפט העליון קבע חזקה כנגד הטלת חיוב ארנונה באופן רטרואקטיבי בהעדר הסמכה חוקית, וככלל, ידו תהא קפוצה במתן אפשרות לתיקון או שינוי שומת ארנונה באופן רטרואקטיבי. עם זאת, חזקה זו ניתנת לסתירה במסגרת בחינת סבירות הטלת השומה הרטרואקטיבית. כך, בית המשפט יידרש למכלול שיקולים, ובהם עניינו של האזרח בסופיות השומה ומידת הסתמכותו וכן האינטרס הציבורי שבקיום החוק ובגביית מס אמת, תוך מתן חשיבות מיוחדת ל"אשם" שדבק בנישום עקב התנהלותו, כגון: הטעיה מכוונת או תרמית. הפסיקה קבעה זה מכבר כי רק במקרים נדירים שבהם השומה הרטרואקטיבית תעמוד במבחני הסבירות – "תיפתח" ידו של בית המשפט ויותר החיוב [עע"מ 4551/08 עיריית גבעת שמואל נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פסקה 57 (פורסם בנבו, 01.12.2011)] |
סקירת פסיקה חודש ספטמבר 2020
ת"א (ת"א) 35048-08-14 עיריית ת"א נ' תדהר בניה בע"מ ואח' – גם בתביעה אזרחית לא ייתנו אפשרות לתקיפה עקיפה; נדחתה תביעה להשבת היטלים ששולמו, שעה שהתביעה תוקפת את תחשיב חוק העזר עצמו. עצם העובדה שהדבר מהווה שאלה בעלת משמעות רוחבית ולא שאלה ספציפית שבין הרשות לנישום וריבוי ההליכים שמתנהלים בעניין ועלולים להוביל לתוצאות שונות – מהווים אינדיקציה שמדובר בתקיפה עקיפה ולכן מקום המחלוקת בבג"צ; הלכת אלפריח חלה על הליכים שטרם הסתיים הדיון בהם. |
צרו עימנו קשר
מנורת המאור 2, תל אביב 6744830
טלפון :03-6326000
פקס : 077-5558582
דוא"ל : office@ma-lw.co.il
להסרה מהניוזלטר
מעוניין להסיר הרשמה מניוזלטר זה? office@ma-lw.co.il
חוות דעת משפטית
האמור מהווה סקירה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
לפרטים נוספים: לחץ כאן
כל הזכויות שמורות 2013 © מוסקוביץ, אזרואל – משרד עורכי דין